דם לדׁם

"ואי אפשר לזכות לכבוד הזה (כבוד אלוקי) אלא על-ידי תשובה. ועיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק, כי לית כבוד בלא כף, והכף הוא כתר, בחינת אהיה, בחינת תשובה... אבל קודם התשובה אזי בחינת אהיה בהסתרת פנים ממנו כי עדין לא הכין את עצמו למהוי בעולם, והסתרת פני אהיה גמטריא דם, היינו שפיכות דמים ובזיונות... והתיקון לזה שיהפוך דם לדׁם, שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים, ולא ידקדק על בזיון כבודו, וכשמקיים דם לה', אזי הקדוש ברוך הוא מפיל לו חללים... וזה בחינת זביחת היצר הרע" (ליקוטי מוהר"ן תורה ו' אות ב')

"עיקר התשובה ע"י ענווה, שהאדם צריך לשים עצמו כאין, כמדבר לדוש, ולא ישגיח כלל על המחלקות והבזיונות שמבזין אותו, רק יחזיק במדת השתיקה, ויהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים וכנ"ל, ואז נקרא חכם באמת וזוכה לתשובה שהוא בחינת כתב, שעל-ידי זה זוכין לכבוד אמיתי ונצחי שהוא כבוד אלוקי" (ליקוטי עצות, תשובה ט')

כשבא על אדם איזה בושה, יצפה לישועה.

כשאדם מחרף ומביש אותך, והוא אינו אויב לך, תשא ותסבול את הבושה, כי זה מן השמים בודאי שיחרף אותך, ובזה הבזיון

תהיה נסתר ונחבא מן השטן, שהוא שונא אותך, והא מגדיל את עצמו תמיד עליך, ומקטרג עליך, ועל ידי זאת הבושה, שתסבול

ממי שאינו אויב לך, על-ידי-זה לא יגדיל עליך השונא השטן.

כשחברך מבישך תודה לדבריו (ספר המידות)

"הוי כמה טוב וכמה נעים, כמה טוב שסובלים בזיונות ושפיכות דמים בשביל האמת, בשביל השם יתברך, בשביל התורה. כמה זה טוב לעבור את זה. רבנו הקדוש מדבר ב'ליקוטי מוהר"ן' בהתורה 'קרא את יהושע', אומר רבנו: "עיקר התשובה הוא ביזיונות ושפיכות דמים". צריכים להפוך דם לדום. שלא להשיב להמתנגדים, רק- דום, דם לדום, מה זה שפיכות דמים? דום!

כל אלו שזוכים להתקרב לרבנו הקדוש הם סובלים מאד, כי כל העולם רודפים אותם, מבזים אותם. אבל זה מתנה גדולה, כי כל מה שסובלים בשביל האמת זה טוב מאד. אוי הלואי ואני הייתי יודע מה זה, איך יקר מאד בזיונות ושפיכות דמים, הייתי מתפלל להשם יתברך שיתן לי עוד עוד עוד!

אוי ווי, אוי ווי מה שעבר עלי ומה שסבלתי, ואז אני סבלתי מאד צרות רבות ולא היה רצוני בזה, אבל עכשיו אני רואה את גודל הערך של היסורים והצער שסובלים בשביל דבר שבקדושה...

אוי, אוי, אני הייתי גם-כן בכל מיני התנגדויות וליצנות ושיפלות, מה שאני סבלתי רק על זה שיש לי שם ברסלב, 'ישראל בער ברסלב' היה לי כמה נסיונות, כולם היו מצחקים ומתלוצצים ממני מאד, כל הילדים, גדולים וקטנים, וכל הלומדים הראו באצבע, "אההה! הנה, הוא ברסלב, אתה רואה?"

כל העולם היו ברוגז איתי, כל העולם לא היו נותנים לי שלום...

כולם היו מסתכלים עלי בפנים חמוצים, "ישראל בער בא מטבריה" הם חשבו: "לתת לו שלום או לא לתת לו שלום, מה לעשות?" היו כאלה שרצו לתת לי שלום אבל במהרה, בלחש ובסוד, שלא יראו, שלא ידעו שהוא נותן שלום לישראל בער, הוא לומד בספרי ברסלב,

רבנו הקדוש אמר לאנשים שלו: "אני הבאתי לכם מתנה מארץ ישראל", מה המתנה? "מחלוקת!" "אתם לא נחשבים מאנשי. יהיה זמן שכל העולם יחלקו עלי ואז מי שיחזיק עצמו אצלי- הוא יהיה מהאנשים שלי, אבל אתם לא"- זה טוב מאד לעשות כלים יקרים, ממחלוקת עושה כלים." (ישראל סבא דם לדום)

"כמו שמביא רבנו ז"ל- עיקר התשובה כשישמע בזיונו (האמת הוא שכונתו על כל הבזיונות שמבזים אותו בני אדם אבל מי שאינו מבזה אותו שום אדם העיקר הפשט "בזיונו" בזיונו בעצמו שמרגיש בעצמו הבזיון שרחוק כ"כ מהשם יתברך ובפרט כשרואה ונדמה לו שחבריו זוכים יותר ממנו וכו') " ידום וישתוק" יקבל באהבה ושיהיה לו כפרה על עוונות, ואדרבה ע"יז יוכל לזכות לכתר..." (מכתבי שמואל מכתב מב').